“האם אתה באמת רוצה לבזבז 20 שעות בשבוע תקוע בתנועה?”

0 Comments

אין תירוצים; בשבועות האחרונים לכולנו היה זמן להזכיר, לשקף, להעריך מחדש. כמו שצריך. לנצל את ההזדמנות, אני אומר. הסחות דעת חיוביות עוזרות בזמנים של משבר וטרגדיה – תאמינו לי, אני יודע. אז זכרו את אותם ימי ילדות חסרי דאגות מפוארים שבהם הייתם מונחים בשמחה – משקה מזוויע, ממותק, תוסס ביד – על המושב האחורי של המכונית המשפחתית. תיהנו מחייב מחדש את הרגע שקיבלתם את המכונית הראשונה שלכם; הזכיר לעצמך את הכוננים הגדולים ביותר בחייך ואת החברים והאהובים שסייעתם איתם. לחפור את התמונות הדועכות האלה – ומסגר אותן.
פרסומת – המאמר ממשיך להלן

במבט קדימה, איזה זמן טוב יותר מעכשיו להעריך ולהחליט באופן זמני על מה הרכב הבא שלך יופעל על ידיו? אני גם קורא לך לחשוב על כמה נהיגה תעשה ברגע ש’נורמליות ‘תחזור, כשכולנו נחיה בעולם שונה מאוד.

המחווה שלנו לאגדה שהיא סר סטירלינג מוס

אם אתה אחד ממיליוני הנוסעים שבילו את החלק הטוב ביותר מארבע שעות ביום בנהיגה לעבודה וממנה, שאל את עצמך אם אתה באמת רוצה, או צריך, לבזבז את 20 השעות בשבוע בפגוש בעיקר לפגוש תְנוּעָה. פעם הייתי נוסע של 1,000 שעות בשנה, ונסע מדי יום מפרבר למרכז העיר לפרבר בכבישים שנחנקו בתנועה, בדרך כלל בחושך, בממוצע 9 קמ”ש. ואני יכול לאשר שאם יש לך בן זוג ו/או ילדים בבית, זה הרס נשמה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *